בית‏ > ‏

פרוייקטים

בית ספר מגשימים

לאורך כל השנים נהוג היה לשלב זמן למחויבות אישית במסגרתה יצאו החניכים למספר שעות שבועיות של התנדבות במסגרות שונות.

 

לפני מספר שנים, מתוך חשיבה חינוכית והעיסוק הערכי בקבלת השונה יזמה סיגלית נח, אז אחת המדריכות להביא אל החווה את השונה ובכך לאפשר לחניכים הכרות קרובה עם ילדים, רובם בני גילם, בעלי צרכים מיוחדים.


חניכי החווה, במסגרת המחוייבות האישית, ליוו את  החניכים החדשים לפעילויות שונות ולמדו להכיר את השוני ולהעריך את ייחודם של ילדים אלה. 
כך קרה שהגיעה לחווה קבוצת 
ילדים ראשונה הלוקה באוטיזם - קבוצת מגשימים.

 

"וירא כי טוב..." והגיעו עוד ילדים... כיום ישנן מספר קבוצות ילדים בעלי אוטיזם הלומדים בבי"ס נפרד ומיוחד שנבנה עבורם בחווה.


תלמידים אלה מגיעים מדי בוקר לחווה וחוזרים למשפחותיהם או למסגרות אחרות אחר הצהריים.


במהלך היום משתלבים חניכי קבוצת מגשימים בעבודה בכפר, משתלבים בחגים ואף הקימו פינת חי אותה הם מטפחים.



יד ושם


לכל איש יש שם, ופנים וסיפור חיים מרתק. כשמדובר בשואה לצערינו, מרבית הסיפורים הם גם טראגים מאוד.

 

השנה, במסגרת פרוייקט משותף עם יד ושם, התוודאו הצוות והחניכים בחווה לסיפורם של יהודי ברית המועצות לשעבר. אנשים, נשים, זקנים וטף, אנשים בודדים ובעלי משפחות אשר חייו 


חיים מלאים  של עשייה, תרבות, קהילה ומשפחה עד כי ידם של המרצחים הנפשעים השיגה וטרפה את החיים.

 

החניכים והצוות, בסיורים, הרצאות וסדנאות למדו על החיים בברית המועצות בימים ההם, ושמעו את סיפורי הגבורה של אלה ששרדו ואלו שלא שפר עליהם גורלם.

 


הכנה לצה"ל



חוות הנוער הציוני לא רק נקראת כך!


מרבית החניכים בחווה כיום הינם עולים חדשים או ישראלים שהינם דור שני לעולים.


במסגרת החינוך לערכים עוסקים בחווה בשאלת הזהות היהודית, אהבת הארץ , מורכבותה של החברה בישראל, שאלת הפליטים, השונה בחברה ועוד...


אחד הנושאים הבוערים עבור כולנו הוא - צה"ל.


 

 צה"ל- הכרות עם המסגרת והכנה לקראת השירות הצבאי

 

פרוייקט 'דרך ערך' בחסות חיל האויר


אף כי אחוז המתגייסים לצה"ל גבוה בהחלט אנו מאמינים כי אסור לקפוא על השמרים ולכן בעבר השתתפו החניכים בתוכנית הכנה לצה"ל- 'אחריי' ואילו השנה נוצר קשר עם חיל האויר 


אשר אימץ את חניכי החווה ושלח אלינו קצינים מבכירי היחידה אשר קיימו הפנינג של פעילויות והרצאות לחניכי י'-יב.


אל הקצונה המובחרת מחיל האוויר הצטרפו גם נציגים מלשכות הגיוס השונות ומהבקו"מ לשיחות על תהליכי המיון והקליטה.

 

ההפנינג הוכתר בהצלחה רבה ובעקבותיו הוחלט כי לקראת יום העצמאות יבקרו החניכים בבסיסי החיל השונים.


 

פעילות מג"ב לחניכי לשכבת י"א


גם המג"בניקים רותמים עצמם לטובת ההסברה וההכנה לשירות וכבר קיימו פעילות ראשונה ועוד ידם נטוייה.

 

תודות גדולות לכל הקצינים והחיילים- יישר כח!!!



מחויבות אישית


התכנית "מחוייבות אישית" שרות לזולת מושתתת על שילוב החניך ומתן הזדמנות- הלכה למעשה- במתן שרות לזולת.


מטרת התכנית הינה לחזק את מעורבותם של החניכים במתרחש בקהילה (בחווה ומחוצה לה) וטיפוח ערכי הנתינה והעזרה לזולת.


מחקרים מראים שהתנהגות האדם ומעורבותו בסביבה בה הוא חי ופועל משפיעים על תחושת העוצמה שלו ומושפעים ממנה, ההתנסות בפעילות קהילתית תורמת לעיצובו של החניך  
כאזרח פעיל ואחראי.


התכנית מתבססת על עשייה של החניך המתבגר, המחייבת התמדה, אחריות, תקשורת בינאישית והכרות עם תופעות חדשות, הבנה רבה יותר של מצבי חיים שהחניך אולי לא התנסה 
בהם קודם (זקנה, מוגבלויות, חריגויות ועוד).


העזרה יכולה להתבצע כעבודה פרטנית עם בני הגילאים השונים (טף נוער קשישים), כעבודה קבוצתית ועבודה בארגונים שונים המסייעים לשיפור החיים בקהילה.

בראשית שנת הלימודים יוצגו בפני החניכים (ט'-יא') תחומי ההשמה השונים.


כל חניך יבחר לעצמו תחום פעילות הקרוב לליבו ובמידת האפשר יותאם לו מקום התנדבות.


למדריכים זוהי דרך נוספת לקשר ולעבודה עם החניכים ולחניכים הזדמנות לעשייה ולהשפעה.



מעורבות חברתית



במסגרת "מעורבות חברתית" אימצו תלמידי כיתה יב3 את מועדון ניצולי השואה בירושלים. התלמידים מבקרים במועדון זו השנה השלישית ברציפות. הם נפגשים עם ניצולי השואה, מעבירים להם פעילויות שונות ויוצרים עמם קשרים אישיים. פעילות אחרונה נערכה ביום ראשון 10.9.17. התלמידים ערכו פעילות לראש השנה וחילקו ברכות לשנה טובה.





איסוף מידע על נופלי החווה


חוות הנוער הציוני הוקמה ב 1949 מתוך חזונו של איש אחד, זאב שיקלר, אז חייל צעיר השורד בגבורה את קרבות סן סימון במלחמת יום העצמאות וחולם להקים כפר נוער שיקלוט ילדים, 


ניצולי השואה. מי שעזר להגשים את החלום היה דר' ישראל גולדשטיין, איש הסוכנות שסייע בגיוס תקציבים ותרומות והפך את חלומו של זאב למציאות. זאב שיקלר היה למנהלה הראשון של חוות הנוער הציוני

 

סיפורה של חוות הנוער הוא סיפורה של המדינה.


החיים האינטנסיבים בחווה לצד המציאות המטורפת בה אנו חיים בצל מלחמות ופעולות טרור יצרו הווי של משפחה בין החניכים, המורים, המדריכים ושאר אנשי הצוות ולצערינו עם השנים 


אבדנו לא מעט חברים- 26 נופלים- חללי צה"ל וחללי פעולות האיבה.

 

לזכרם יתקיים השנה פרוייקט אשר במהלכו ננסה להתחקות אחר סיפור חייהם של נופלים וליצור קשר עם משפחותיהם.



התנדבות בוגרי חוות הנוער הציוני

בוגרי החווה הקימו ארגון שעוזר לחיילים בעלי קשיים כלכליים. הארגון שולח חבילות מזון לבסיסים ומבצע פעולות לרווחת החיילים. לארגון חשוב זה דרושים מתנדבים נוספים. ניתן ליצור קשר עם אורי קוטלרסקי - 052-656-6558 .  לפייסבוק של הארגון https://m.facebook.com/smilesoldiers






 



פליטים צעירים מאפריקה


כמחווה מוסרית והומניטארית, חוות הנוער הציוני פתחה את שעריה ואת ליבה לשנים-עשר פליטים צעירים, עשרה בנים ושתי בנות בני 14 עד 16, שהגיעו אלינו בתום חודשים  ארוכים של שהייה במתקן כליאה. לכל אחד ואחת מהם ספור אישי קורע לב, מבהיל והרואי כאחד. פרוייקט זה הסתיים ב- 2014 כשאחרוני הפליטים סיימו י"ב ועזבו את החווה. 


כיהודים וכמחנכים, אנחנו מרגישים לא פחות ממחויבים, לעשות כל שביכולתנו לשקם ולהציל את נעוריהם של הצעירים למודי הסבל הללו, ואת מה שנותר מן האמון שלהם בעולם  ובבני-האדם.


צוות הכפר נחוש להתעקש על האתגר הזה, עם כל הקושי הכרוך בו- החל במחסום השפה שכמעט אינו מאפשר תקשורת עימם, דרך הרקע החינוכי הנחשל, וכלה בצלקות המסע 
המפרך והטראומטי שעברו, כשכל חטאם הוא הימלטות ממולדת שסועת קרבות ושותתת- דם.


רובם הגיעו מאריתריאה, סודן וסומליה. חלקם יתומים מאב ואם שנרצחו באכזריות, ילדים בכורים שנדחפו ע"י משפחותיהם לברוח ולהציל לפחות את עצמם. כשגם המסע לחיים, דרך מצרים, סיני ועד גניבת הגבול לישראל, הופך לסיוט של צעידה יחפה ימים ושבועות על החולות הלוהטים, ללא מזון ושתייה, של עינויים במחנות המעצר שבדרך, ושל הינצלות בדרך נס מיריות הבדואים והחיילים המצרים על הגבול.


אבל למרות
 ואולי דווקא אחרי הזוועות שחוו, היום ב"חוות-הנוער" כשהם מוגנים ומטופלים, הנערים הללו שוב מחייכים. 


רחוקים מן "הבלגן" ו"בית-הסוהר" המילים העבריות הראשונות אותם למדו בישראל.

בכיתה מיוחדת שהוקמה עבורם, הם לומדים עברית אופטימית קצת יותר, ברצינות ועם מוטיבציה לא פחותה משל חבריהם העולים מצרפת ומרוסיה. משתוקקים להשתלב ולהחזיר בכל  
דרך טובה על טובה. מתנהגים למופת, ומתגמלים בהרבה הנאה וסיפוק את צוות החווה שעם בנות השרות הלאומי ומתנדבים, חוברים במאמץ משותף להבטיח את הצלחת קליטת "הילדים של אף אחד" בביתם החדש.


בד בבד, במגורי הפנימייה, בחדר האוכל, על המדשאות ובין שבילי הכפר, זוכים חניכנו לחוות על בסיס יום-יומי, את המשמעות המחייבת של "קבלת הזר והשונה" מתוך כבוד וסובלנות הדדית,- בבחינת "נאה דורש נאה מקיים".


מה צופן להם העתיד? מכאן, קשה מאד לחזות. איננו יודעים עד מתי, אם בכלל, יישארו הפליטים הצעירים אצלנו, או בארץ. מה שאנחנו יודעים בוודאות, הוא שאנחנו עושים כל שביכולתנו למלא על הצד הנכון והטוב ביותר את חובתנו המוסרית לעזור למי שמזלם שפר עליהם פחות, בתקווה שתלמידנו הישראלים מפנימים לחיים את השיעור החשוב הזה.


וזה אם תרצו "תיקון-העולם" הקטן שלנו...


תת-דפים (1): לזכרם